מטרת הקפיצים במזרני קפיצים 

במהלך השינה/שכיבה על מזרן, מופעלים על הגוף ועל עמוד השדרה לחצים לאורך כל נקודות המגע עם המזרן. שני נקודות הלחץ והמתח המרכזיות על עמוד השדרה הן באזור הכתפיים והאגן (הדבר מורגש במיוחד למי שרגיל לשכב על הצד או על הגב).

מטרת מערכת הקפיצים היא לייצר פיזור נכון ושווה של משקל הגוף לאורך המזרן.

מערכת קפיצים טובה מאפשרת פיזור משתנה של קפיצים לאורך המזרן, כך שניתן יהיה לשלוט על שינוי דרגות התמיכה של המזרן על מרכזי הכובד בגוף. המטרה מושגת כאשר באזור המותניים תהייה קשיחות יחסית ובאזור הכתפיים רכות יחסית. כך תתאפשר שמירה על עמוד שידרה ישר ולחץ מופחת על אזורי האגן והכתפיים. יתרון נוסף של מערכת קפיצים טובה היא מניעת עצירת הדם ותחושת "הירדמות" בחלקי הגוף השונים (בעיקר בכתפיים).

סוגי מערכות קפיצים של מזרן

קיימים שלושה סוגי מערכות קפיצים נפוצים למזרנים:

קפיצי בונל – (Bonnell): מנגנון קפיצים מהסוג הוותיק והזול ביותר (רוב החברות בארץ עדיין משתמשים בשיטה זו). במנגנון קפיצי בונל, כל הקפיצים מחוברים בינם לבין עצמם, בתוך מסגרת אחת. כל המערכת חלולה ועשויה מקפיצים בלבד. במנגנון קפיצי בונל, כיווץ של אחד מהקפיצים יוצר כיווץ חלקי של הקפיצים הסובבים אותו. כלומר כאשר קפיץ מסוים נלחץ הוא מושך אחריו את הקפיצים בסביבה וכך נוצר צורת ערסל ("בטן"). למנגנון קפיצי בונל שתי חסרונות מרכזיים:

• במזרן זוגי, כאשר אחד מבני הזוג זז, נוצר זעזוע בכל המזרן ובן הזוג השוכב ליד חש את התזוזה ועלול להתעורר או לחוש שלא בנוח.
• הקפיצים נושאים את כל משקל הגוף ועם הזמן המתכת מתעייפת ונוצרים צורות "גומות" במזרן (אין מה שיחזיק את הקפיצים).

קפיצים מבודדים (נקראים גם קפיצי מרשל Marshall): הקפיצים מסודרים אחד ליד השני כאשר כל קפיץ עטוף בשרוול בד. כל קפיץ פועל עצמאית כיווץ של אחד מהקפיצים לא ישפיע על הקפיצים הסובבים אותו. מנגנון זה פותר את בעיית העברת הזעזועים לאורך כל המזרן בכל תזוזה של בן הזוג. אולם תופעת הגלים רווחת יותר היות והקפיצים אינם קשורים זה אלה נתמכים אחד עם השני. הקפיצים מתעייפים מהר ונוצרים גלים ושקעים נקודתיים. חסרון נוסף הוא קצת יותר רעש היות והקפיצים מתחככים זה בזה. החיכוך במהלך הזמן גם עלול לפרום או לקרוע את החיבורים בין הקפיצים וכך פוגם בתכונות המנגנון ומוסיף רעש.

בשתי השיטות (קפיצי בונל וקפיצים מבודדים) לא ניתן לשלוט בדרגות הקושי  לאורך המזרן יש מספר קפיצים זהה לאורך כל המזרן בחלוקה הומוגנית. השליטה בדרגות הקושי והתמיכה במרכזי הכובד של הגוף נוצרת על-ידי שינוי כמות הקפיצים לאורך המזרן.

קפיצים מבודדים שתולים: במנגנון מיוחד זה נפתרו נקודות התורפה של המנגנונים האחרים. במנגנון זה הקפיצים שתולים בתוך פוליאוריטן בעל משקל סגולי גבוהה. (הערה חשובה: ככל שמשקל סגולי של הפוליאוריטן גבוהה יותר החומר נחשב איכותי יותר). במנגנון זה ניתן לפזר את הקפיצים בכמות משתנה לאורך כל המזרן. כך ניתן לשלוט על שינוי הקושי לפי אזורי משקל לאורך המזרן. באזור האגן כמות הקפיצים תהייה מסיבית יותר למניעת שקיעת המזרן. באזור הכתף כמעט ואין קפיצים, כדי לאפשר לכתף לשקוע מעט לתוך המזרן ולהפחית את הלחץ מעל עמוד השדרה הצווארי והמותניים.